בואו נלמד את ילדינו לשמוח, להרגיש, וניתן להם את חווית החיים

ילדים מלאי חיים

מה הכי חשוב בחיים?

להיות שמחים!

פשוט מאד.

מצרפת בשבילך סרט מדהים על המורה שמצליח להביא את תלמידיו

לאושר, לחברות, לעשייה ביחד,

שמאפשר לתלמידיו גם להיות עצובים, להרגיש כל רגש, לחיות !

(למתקשים באנגלית, תרגום עיקרי הדברים בתחתית כל סרטון)

המטרות של הילדים האלו, בני העשר, בבית הספר בו הם לומדים,  היא:

להבין איך לחיות חיים שמחים,

איך לשים לב לאדם האחר ולהיות שם בשבילו.

מותר להרגיש הכל, לכתוב ולדבר על הכל: שימחה, הכרת תודה, קושי, החלטיות, כל הרגשה שעולה מבפנים. הילדים לומדים לחוות את הרגשות האמיתיים.

סבתא של אחד הילדים נפטרה. במחברו הוא כותב על המוות, על האבדן, ומשתף את שאר הכתה.

הילדים שותפים לאבדן ומעלים זכרונות מחוויות קשות שהם חוו. מותר לבכות.

הילדים מרגישים בטוחים לדבר על רגשות שאצרו בתוכם שנים רבות. המורה מסביר שקשה להחזיק חוויה קשה בפנים, ומדבר על כך שהוא מקווה שהילדים ידברו על הקושי. הוא מודה לילד אשר שיתף את חבריו באבדן האישי שלו ובכך איפשר לילדה אחרת להתבטא בנושא האבדן שלה עצמה, ולהקל על עצמה.

המורה מעודד את הילדים: זה מצויין שהעצב עולה, שמרגישים אותו, שנותנים לו מקום, ועם זאת ממשיכים לחיות.

אמפתיה היא דבר נפלא. יש הבעה של אהבה. תנו לאנשים לחיות בלבבכם.

כאשר אנשים באמת מקשיבים, הם חיים בלבך לתמיד.

מר קנמורה הוא בן 57.

הוא מאמין שהעולם אינו מעריך את החיים מספיק. הוא מאמין שתפקיד המורים הוא להראות את ערך החיים.

מורים טובים מחברים תיאוריה עם החיים.

ילד שמציקים לו בכתה והמורה מטפל בזה. להתעלל בילד זהו זלזול, שנאה ואלימות כלפי מישהו שאינו יכול להגן על עצמו.

המורה: חברים אינם מתנכלים האחד לשני. צריך לרדת לשורש העניין. אף אחד לא מודה במעשה. המורה מצפה מהמתעלל להודות, ומנהל דיון בנושא זה במשך כמה ימים.

מתכננים לבד, בונים רפסודות ושטים בהם.

המורה כועס על יוטו ומעניש אותו שלא ישתתף בשיט. אחד הילדים מדבר בזכותו ומבקש מהכתה שתעזור לו, מול החלטת המורה. הכתה מצטרפת והילדים מבקשים עבור יוטו שיתנו לו לצאת למשט. המורה מרוצה מהילד שעמד לצד חברו ושארגן את הכתה לתמוך בחבר.

יוטו כותב מכתב תודה לחבריו על המאמץ ועל שעמדו לצידו מול החלטת המורה, כדי שישתתף במשט.

חברו של יוטו, אשר עמד מול החלטת המורה ושכנע אותו לבטל את העונש, מסביר על מהותה של חברות.

וילד אחר מסביר: אתה בא לבית הספר להיות שמח וכולם צריכים להיות שמחים.

(אם תרצו שאמשיך לתרגם גם את הסרטון הזה, אשמח לעשות זאת. אפשר להגיב על הסרטים ולספר כל סיפור אישי מחייכם כתלמידים או כמורים, פה למטה, אחרי הסרטים.)

ביום האחרון ללימודים

המורה קנמורה כותב על הלוח את המילה החביבה עליו: "קשר, חיבור"

במילות הפרידה אומר מר קנמורה: עשינו מאמץ להיות ביחד, להבין את עצמנו ואת האחר,

כאשר היה קשר חברי תמיד עמדו לצידי.

.

אם אנחנו לא למדנו עם "מר קנמורה", אני מקווה שילדינו לומדים איתו, או אולי את או אתה "מר קנמורה" של דור העתיד?


האם הסרטים, המורה והתלמידים ממלאים גם אותך בהשראה?

View Results

Loading ... Loading ...

About איילת גושן | הומאופתיה קלאסית

הומאופתיה קלאסית מעוררת איזון והחלמה בגוף, מעירה מחדש את יכולת הריפוי הקיימת בתוכנו. כאשר מערכת החיסון הכוללת של הגוף והנפש חוזרת לפעול, משתפרת מיד בריאות הנפש והגוף. איילת גושן הומאופתית משנת 1998.
This entry was posted in לא רק הומיאופתיה, תת העצמה-הגשמה and tagged , , . Bookmark the permalink.

התגובות שלכם בפייסבוק:

5 Responses to בואו נלמד את ילדינו לשמוח, להרגיש, וניתן להם את חווית החיים

  1. זיוה פרטנר says:

    איילת
    מרגש ביותר. תודה ששלחת לי. אשלח את כתבה לכמה מורים
    אוהבת אותך
    זיוה

  2. איילת גושן | הומאופתיה קלאסית says:

    אני שמחה שאהבת :)
    איילת

  3. ראגדה says:

    פשוט מדהים, ראיתי את זה קודם גם נכון שמרגש ביותר
    אני מקווה שכולם יתנהגו כך
    תודה אילת

  4. איילת גושן | הומאופתיה קלאסית says:

    מסכימה! איילת

  5. שחר אלוני says:

    מאד יפה ומרגש,
    תודה איילת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים