הגוף, הרגש והחלק המנטאלי מביעים את אותו כאב בדרכים שונות

השבוע, בעיצומו של ריקוד סוער, התחלתי לחוש כאבי ברכיים. בתחילה רק ברגל ימין ואחרי כמה שעות גם ברגל שמאל. הייתי בעיצומה של מדיטציה פעילה, כזאת שמתנהלת בתנועה, מדיטציה שנמשכה ארבעה ימים. ארבעה ימים של ריקוד תוך הקשבה לגוף ולכל מה שעולה בתוכי. ביום השני למדיטציה התחילו כאבי הברכיים. היו לכך כל הסיבות ההגיוניות. קפיצות ונחיתה על העקבים שנמשכו דקות ארוכות ולאחריהן עוד ריקוד ועוד ריקוד, והכל בקצב מהיר, מסחרר וכמעט ללא הפסקה.

אפילו אני, שמכירה את התבטאות הרגשות גם דרך הגוף, התחלתי לחשוש שאולי פגעתי בברכיים, פגיעה שעלולה להיות לא הפיכה. כאבי השרירים לא הטרידו אותי. ידעתי שהם יעברו. אבל מפרק הברך, חשבתי, יכול להיות בעייתי. מאותו רגע "הורדתי מהלך" וכמו שנדרש רקדתי קצת יותר במתינות, אבל הכאב לא עבר. הלכתי לישון איתו וקמתי איתו. התחברנו, הכאב ואני, הקשבתי לו וניסיתי להבין מה הוא אומר לי, אך הוא דיבר בשפה זרה. כל אותם ימים הייתה עבודה רגשית בלתי פוסקת דרך תנועה. המוסיקה סוחפת ומושכת אותי לתוכה והברכיים עוצרות אותי.

ואז, ביום הרביעי, לקראת סוף התהליך, זה קרה.

תרגיל שבו קבוצת הנשים שבחדר התחברו, תוך כדי ריקוד ותנועה, לנשיות שבתוכן. ריקוד רך, אוהב, נוגע, גלי, מלכד, כמעט נשפך ונוזל, כמו האיכות הנשית הרכה. שעה, או אולי שעתיים, של חווית הנשיות. חוויה שבעולם המערבי, הכל כך גברי, היא מאד נדירה.

התרגיל הסתיים והתארגנתי עם כולם לצאת מהחדר להפסקה וברגע אחד נוכחתי שהכאב, אותו כאב שחששתי שהוא בלתי הפיך, פשוט נעלם באחת.

כמו מכונת מזל בקזינו. זכיתי בכל הקופה. 3 תמונות זהות. כל האסימונים נפלו לי בתוך המוח ברעש נעים. שאלות שלא ידעתי שיש בתוכי, נשאלו באותו הרגע לראשונה ומיד נענו.

מה היה שם?

מה היה ה כאב שמצא את דרכו לברכיי והשתחרר בתרגיל של החיבור לנשיות?

גם אני סקרנית ומאז אותו תרגיל אני מתבוננת בתוך תוכי במה שקרה.

אבל עם המציאות אי אפשר להתווכח. הברך עצמה לא נפגעה ובכל זאת הכאב ניסה לעצור אותי מלעבור את התהליך שכנראה היה קשה לי לעבור. ברגע שעברתי את החוויה שבשבילי הייתה אבן דרך, שבשבילי הייתה חיונית, הגוף לא היה זקוק עוד לכאב.

אני רואה חוויות דומות כל יום סביבי. כאב גופני שקשור לכאב רגשי. שניהם יחד משתחררים ונעלמים. אבל הפעם חוויתי זאת בגופי ממש.

כאב שנמצא בתוכנו מתבטא גם ברגש וגם בגוף ויכול לבוא לידי ביטוי גם באופן מנטאלי. הביטוי הרגשי, למשל עצב או כעס, הביטוי הגופני, למשל כאב בברכיים, והביטוי המנטאלי, למשל בעיות למידה או זיכרון, הם רק פנים, היטלים, של אותו כאב פנימי.

לא תמיד אנו מודעים לכל הפנים של ה כאב. לעיתים אנו מרגישים רק את ההיטל הגופני, ה כאב בברכיים, ולא מודעים לביטוי הרגשי שלו. מתוך הרגל אנו שוחים במים סמיכים ועכורים של קושי שנראה לנו טבעי. רק כאשר האסימונים ייפלו והסמיכות תשוחרר נוכל להרגיש איזה משא כבד הורדנו מהכתפיים, ונתחיל לשחות במים צלולים וזכים.

הומיאופתיה היא ריפוי בעזרת תדר אשר דומה ומתאים בדיוק לכל פרט ופרט בהוויה האישית של האדם. אפשר לקבל ריפוי כזה,  אנרגיה שדומה ומתאימה לך בדיוק, מההומיאופת שלך, ממוסיקה שמהדהדת בדיוק עם הקול הפנימי שלך, מריקוד, ממשפט ששמעת מאדם באוטובוס, ובעצם מכל חוויה "שקולעת בול". הומיאופתיה היא מפגש של שתי תבניות המתאימות בדיוק, מפגש שמרפא אותי, לוקח אותי למדרגה גבוהה יותר בתוך עצמי, למקום צלול יותר. ברגע זה הוא הדבר שנזקקתי לו בשביל ההחלמה.

אני מאחלת לכולנו חוויות הומאופתיות, חוויות שיתאימו בדיוק להוויה שלנו ויגרמו למכונת המזל בקזינו הפנימי שלנו להפיל את כל האסימונים, בדרך להחלמה מלאה.

.

חזור לראש העמוד

חזור לדף הבית

צור קשר

.

About איילת גושן | הומאופתיה קלאסית

הומאופתיה קלאסית מעוררת איזון והחלמה בגוף, מעירה מחדש את יכולת הריפוי הקיימת בתוכנו. כאשר מערכת החיסון הכוללת של הגוף והנפש חוזרת לפעול, משתפרת מיד בריאות הנפש והגוף. איילת גושן הומאופתית משנת 1998.
This entry was posted in בריאות או חולי, כאב, לא רק הומיאופתיה, מחלה פסיכוסומטית and tagged , , . Bookmark the permalink.

התגובות שלכם בפייסבוק:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים