רגישה נעלבת מושפלת כועסת – טיפול הומאופתי

אני נעלבת בקלות

מרגישה מושפלת

כועסת

מצבים חוזרים אלינו שוב ושוב. עלבון מאדם כלשהו או כעס על אחר. לעיתים קרובות אני פוגשת אדם שמסתובב בעולם עם תחושת עלבון. התחושה לא עוזבת אותו. אשה שהכעס פגע בה פעם, פעמיים ושלוש, וזהו, הוא לא עוזב. עלבון וכעס מזדמנים להם בכל פינה. יש להם הרגשה שהאנשים בסביבה פשוט לא רגישים והם פוגעים שוב ושוב.

ואולי זה נכון, אולי האנשים בסביבה לא רגישים אלי ולכן אני נפגעת ונעלבת. אבל איך זה שלא כולם נעלבים בקלות? איך זה שלא כולם מרגישים השפלה או כעס?

והאם אנחנו רוצים להישאר ברמת רגישות כל כך גבוהה שכל דבר פוגע בנו? שכל דבר מעליב אותנו? או האם אנחנו רוצים להמשיך לשמור את הכעס בפנים, אותו כעס שכבד לנו כבר לשאת אותו?

בעולם הרוח אומרים שהאדם צריך להגיע להשלמה, "לשבוע" מאותה הרגשה של עלבון או של כעס. להבין שהיה אמור לפגוש במצבים האלו שוב ושוב עד שתהיה בו בגרות והשלמה, עד שיכיר את עוצמתו בתוכו, והדברים האלו שפעם העליבו אותו או הכעיסו אותו כבר לא ייגעו בו, הם יעברו לידו. בשלב הזה הוא כבר לא יזמן לעצמו את אותן התבטאויות שקודם הכעיסו או העליבו אותו. אנשים כבר לא ידברו אליו ככה. הוא יסלח לכל מי שאי פעם פגע בו כי תהיה בו קבלה. האירועים שגרמו לו פגיעה בעבר עוררו בו מחשבות וגרמו לו להכיר את עצמו היטב ולגלות בתוכו מי הוא. ובהחלט, יש אנשים שמצליחים לפתור את בעייתם בצורה רוחנית בעצמם.

ומה אם לא? מה אם לא הצלחנו לסלוח בעצמנו? האם נמשיך להיות בסבל של עלבון, כעסים או השפלה?

הומאופתיה עוזרת לנו לבחון מי אנחנו. מהי הרגישות שלנו. ממה או ממי אנחנו נעלבים, מה או מי מכעיס אותנו. כל אדם הוא שונה בתכלית.

לדוגמא, יש אדם שרגיש מאד לאי צדק. הוא רואה את אי הצדק שנעשה לו, וגם את אי הצדק שנעשה לאנשים חלשים בחברה. הוא אדם ערכי מאד. אצל ילדים נשמע הרבה ש"זה לא פייר". הוא עושה השוואות. דורש שוויון. ואדם זה כועס מאד ונעלב ואפילו עצוב עד עומק נשמתו כשנעשה עוול לעצמו או למישהו אחר בחברה. אם מישהו פגע בו הוא מנתק מגע. כמעט ניתק מגע מכל חבריו, כל אחד מסיבה אחרת. בתוך תוכו הוא מרגיש שהעולם כבר לא שווה שהוא יסתובב בתוכו. לאדם כזה מתאימה הכנה הומאופתית מסוימת, והוא תעזור לו לצאת מהרגשת הבידוד והעצב העמוק.

דוגמה שניה היא אדם מאד טוב לב, שדואג כל הזמן לסביבתו ונותן מעצמו. הוא עוזר בלי לחשוב פעמיים. הוא מאמין שכשיש לו הוא נותן, וכשאין לו יתנו לו. ככה זה בעולם לפי תפיסת עולמו. כולם חברי אמת. ואז הוא נוכח שלא כך. כל החברים או השכנים שנדמה היה לו שאפשר לסמוך עליהם נעלמים כשהוא צריך אותם. הוא נתן ונתן לכולם, וכעת הוא לא מקבל מה שמגיע לו. הרגשה קשה. הוא מנסה לחשוב טוב, כי כשחושבים טוב ההתמודדות בעולם קלה. אבל זה כבר לא פשוט בשבילו כפי שהיה בעבר. אדם כזה יקבל הכנה הומאופתית אחרת מהאדם בדוגמה הראשונה. ההרגשה של האכזבה מהחברים, מהעולם, תיפתר בעזרת ההומאופתיה.

ודוגמה שלישית, שוב שונה לגמרי, אישה עם דיכאון. גדלה במשפחה שבה אבא שלה התנהג אליה ואל האחים שלה בגסות. תמיד רב עם אמא, ותמיד העליב את הילדים מול השכנים. האשה כבר בוגרת אבל עד היום חוששת מאביה המבוגר. היא אינה יכולה להתעמת איתו. היא לא רוצה לבוא לבקר את הוריה, חוששת מהתקף זעם של אביה, או מהתנהגות גסה. היא כל הזמן במתח או פחד. מרגישה שאחרים שמחים והיא בכלל לא. היא שמה לב לפני שהיא מדברת כדי לא לא להגיד משהו שיפגע במישהו. רגישה לכל דבר קטן. במקרה זה כמובן אשה זאת תקבל הכנה הומאופתית אחרת משני האנשים בדוגמאות הקודמות. 

אנחנו רואים שכעס, עלבון, או פחד מההתנהגות של אנשים בסביבתנו גורמים לכל אחד הרגשה שונה לגמרי. בהתאם להרגשה האישית נבחרת לכל אחד הכנה הומאופתית מדויקת בשבילו אשר תגרום לו להרגשת שקט פנימי, תחזק אותו, והוא ירגיש בהדרגה פחות רגיש לסביבה, ויותר בטוח.

הגיע הזמן לתת לכעס, לעלבון, להשפלה ללכת לדרכם!

הגיע הזמן לחזור להרגשה (שאולי לא הרגשת מעולם) של שקט פנימי, פחות רגישות, קבלה עצמית.

אולי תוכלי להיעזר בהומאופתיה

בואי תתקשרי ונדבר (או כתבי ווטסאפ)

איילת גושן 050-2070766  או צרו קשר

אודות איילת גושן | הומאופתיה קלאסית

הומאופתיה קלאסית מעוררת איזון והחלמה בגוף, מעירה מחדש את יכולת הריפוי הקיימת בתוכנו. כאשר מערכת החיסון הכוללת של הגוף והנפש חוזרת לפעול, משתפרת מיד בריאות הנפש והגוף. איילת גושן הומאופתית משנת 1998.
פורסם בקטגוריה כעס או התקפי זעם, רגישות | רגישות יתר, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

התגובות שלכם בפייסבוק:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *